בזק עדיין לא מספקת שירותי טלפונייה קווית סיטונאית

יום ה', 13 ביולי 2017

ליקוי נוסף שחושף מבקר המדינה בים הגילויים שלו  הוא שחרף העובדה שחלפו כמעט שנתיים מאז היתה אמורה בזק להתחיל לספק שירות טלפונייה סיטונאית השירות עדיין לא מסופק.

למרות שלבזק אין מניעה טכנולוגית לספק שירותי טלפוניה סיטונאית במתכונת שנקבעה בתקנות, ברישיונה ובתיק השירות, תוך זמן קצר ובעלויות זניחות, מנכ"ל משרד התקשורת החליט לקדם פתרון זמני, לפיו בזק מספקת לספקיות שירות מכירה חוזרת (בזק מוכרת את השירות לספקים והם מוכרים אותו לצרכנים, במקום שהספקים יתחברו פיזית לתשתית של בזק וימכרו תשתית ישירות לצרכנים).

למעשה, בשוק התקשורת נהוג כיום נוהל של שירות סיטונאי מסוג BSA(כלומר Bit Stream Access). שירות זה מאפשר לספקית השירות לרכוש מבעלת התשתית את הגישה לתשתית ולספק למנוייה חבילה הכוללת תשתית אינטרנט וכן שירותי אינטרנט. הרגולטור הוא שקובע את המחיר שמשלמת ספקית השירות לבעלת התשתית עבור הגישה לתשתית.

המבקר קבע כי "אין להשלים עם המצב בו בזק לא פועלת באופן מתמשך בהתאם לתקנות ולהנחיות הרגולטור, תוך פגיעה בתחרות ועקב כך בציבור כולו, מדובר בהתנהלות שאינה משקפת מערכת יחסים תקינה בין רגולטור לבין חברת תקשורת. רק במאי 2017 התקבלה החלטה במשרד התקשורת בעניין יישום מתכונת המכירה החוזרת, החל מיולי 2017. משהחליט משרד התקשורת ליישם את פתרון המכירה החוזרת כפתרון זמני, ראוי היה שיפעל לקידומו באופן מהיר הרבה יותר.

"התנהלות משרד התקשורת בכל הנוגע לאספקתם של שירותי הטלפונייה הביאה לכך שבמשך תקופה ממושכת ספקיות השירות לא יכלו להציע סלי שירותים המתחרים באלה של בזק, הכוללים טלפונייה קווית, והדבר גרם לפגיעה בתחרות ולפיכך גם באינטרס הציבורי".

הספקיות מציעות למנויים כבר שנים שירותי טלפונייה על גבי האינטרנט, אך אלה נחשבים פחות איכותיים מטלפון קווי והם אינם זמינים במקרה של הפסקת חשמל, כך ששירותים חיוניים כלחצן מצוקה או מוקד אזעקה לא יפעלו במקרה זה.

 

תעריפים לשירותים הסיטונאיים על גבי רשת HOT  נקבעו באיחור ניכר

ומה לגבי שימוש בתשתית של HOT? גם מהלך זה מתקדם בעצלתיים. יישום רפורמת השוק הסיטונאי החל בפברואר 2015, אך רק ביוני 2017 קבע משרד התקשורת תעריפים מחייבים לשירותים הסיטונאיים ב-HOT. עד אז כל המנויים שהצטרפו לשוק הסיטונאי עשו זאת על גבי תשתית של בזק, מה שעורר חשש לפגיעה בתחרות. 

הוט שותפה למעשה בקנוניה של בזק שכן ב-HOT מתנגדים לשימוש בתשתית של החברה בטענה שהיא לא שליטת השוק כשמדובר בתשתית אינטרנט ובטלפונייה קווית, ועל כן אין לכפות עליה לשתף את התשתית שלה עם מתחרות, בדומה למה שנכפה על בזק.

אי קידום חובת "ההדדיות הפסיבית"

עיכוב נוסף הוא בשימוש חופשי בתשתיות פסיביות. בחוק ההסדרים הוצע לכל חברות התקשורת לעשות שימוש בתשתיות הפסיביות אחת של השנייה. הכוונה לתשתיות כגון קופסאות ועמודים. מטרת השיתוף היא "שדרוג תשתיות התקשורת בישראל, פיתוח התחרות בשוק, בדגש על שוק התשתית הנייחת", כך נכתב.

כבר 4 שנים שעל שולחן משרד התקשורת מצויה סוגיית ההדדיות בשימוש בתשתיות אלה. המשרד אמור היה לקדם הליכים המאפשרים לבעלות התשתית להשתמש בתשתיות הפסיביות האחת של השנייה. בדו"ח המבקר נכתב כי "על משרד התקשורת להשלים את התשתית הרגולטורית הנדרשת ליישום התיקון לחוק, באופן שיבטיח שניתן יהיה ליישמו במועד שנקבע בחוק.

בינואר 2017 מסר משרד התקשורת למשרד מבקר המדינה בתגובה, כי "השוק הסיטונאי נמצא בישורת האחרונה של יישומו המלא: תיק שירות שימוש בתשתיות פיזיות ניתן לשימוש באופן מלא; ואילו משרד התקשורת מתכנן לקיים בתוך זמן קצר שימוע בנוגע לשירותי הטלפונייה".