בזק מעכבת השקעות עקב הפסדים

יום א', 4 באוגוסט 2019
חברת "בזק" נמצאת היום במגננה וערפל  לנוכח ההפסדים הכבדים של חברות הבנות יס  ופלאפון.
בתוך כך מדובר על מחיקת ערך בשוויה של פלאפון אל מול השווי הפנקסני שלה עד לסכום ענק של כמליון שקל.
בתוך כך שלמה רודב, יו"ר דירקטוריון בזק, הזהיר בשיחה עם "גלובס" מפני משבר תשתיות חריף בענף התקשורת ומפנה אצבע מאשימה כלפי משרד התקשורת.
הוא אומר כי "התנאים שמציב משרד התקשורת בתחום הקמת תשתיות יגרמו לכך שלא יהיו בישראל סיבים אופטיים. אנחנו מפגרים אפילו אחרי מדינות אפריקה".
 
"המדיניות של משרד התקשורת לא פוגעת רק בנו, היא פוגעת בכולם. בסוף במדינת ישראל תהיה פריסת סיבים בהיקף של לא יותר מ-25% מבתי האב. הרבה פחות מאשר במדינות אחרות. אפילו לא הרמה של מדינות אפריקה.
בבזק מבהירים כי לחברה לא כדאי לפרוס סיבים אופטיים בתנאים הנוכחיים. "בכל יום שעובר פרויקט הסיבים האופטיים הופך להיות פחות ופחות כדאי מבחינה כלכלית".
 
"במציאות הנוכחית הפריסה תיעצר רק בבניינים גבוהים, כי רק שם לחברות התקשורת יש כדאיות כלכליות כיום".
הטיעון המרכזי של המשרד הוא הרצון לשמור על שוק תחרותי שלא נשלט על-ידי חברה אחת.
 
יצוין כי משרד התקשורת ניהל בחודשים האחרונים מגעים עם בזק על התנאים לקידום פרויקט הסיבים האופטיים, אך השיחות נקלעו למבוי סתום. 
 
במסגרת המגעים בין בזק למשרד התקשורת, החברה הציגה את תוכנית הפריסה שלה, שבה התחייבה להגיע ל-80% מבתי האב בישראל עם סיבים אופטיים ועם טכנולוגיות מתקדמות אחרות. העלות של התוכנית מוערכת בכמה מיליארדי שקלים.
בתחרות בין "בזק" ל"הוט" על התשתיות מוצגים  נתונים מבלבלים .
כשבזק מדברת על 80% פריסה, היא כוללת בתוכם את יהודה ושומרון. מנגד, כשבחברת הוט מדברים על 92%, זה לא כולל את יהודה ושומרון. משרד התקשורת יודע זאת, אבל הוא מתעלם ומציע לה פתרונת חחלופיים כמו סלולריה כדי לא להעיר שדים בכל הקשור להוט ולפריסה האוניברסלית שלה היא מחויבת בתנאי הרישיון שלה.
 
בזק מצדה ממשיכה לדרוש את ביטול ההפרדה המבנית שחלה עליה. בחברה יודעים שהסיכויים שהרגולטור יענה לבקשתה נמוכים, אבל ממשיכים לדרוש זאת ואף פנו לבג"ץ בנידון.
 
רודב כבר אמר בעבר שלא יכול להיות שהחברה תשקיע בבניית רשת תקשורת חדשה, אבל מצד שני ימנעו ממנה לספק שירותים על אותה רשת כתוצאה מהפרדה מבנית. בזק הסכימה שהרשת שלה תהיה פתוחה לשימוש מתחרותיה, בהתאם למדיניות השוק הסיטונאי של המשרד, למרות שאין לכך תקדים בעולם. במדינות מתוקנות הרגולטורים מבינים שלמפעילי התקשורת לא יהיה תמריץ להשקיע במצב כזה.
 
תנאי נוסף שבזק מציבה כנגד השקעה בפרויקט הסיבים הוא לאפשר לה להיות גם ספק אינטרנט ולא רק חברת תשתית. המצב בישראל שבו יש הפרדה בין תשתית לספק הוא ייחודי וקיים רק כתוצאה מהחלטה של משרד התקשורת. בפועל, בזק היא חברת התקשורת היחידה בעולם שלא מאפשרים לה לספק אינטרנט ללקוחותיה בצורה מלאה וישירה, ללא מתווכים.
 
הויכוח נמשך אך המספרים מדברים: חברת בזק הפסידה 1.1  מיליארד שקל ב-2018
מחיקות גדולות בהיקף כולל של 2.31 מיליארד שקל העבירו את קבוצת בזק להפסד של כ-1.1 מיליארד שקל בשנת 2018 - כך נחשף בדוחות הקבוצה שמסכמים את השנה שעברה. הכנסות הקבוצה הסתכמו ב-9.3 מיליארד שקל, ירידה של 4.8% ביחס ל-2017. בנוסף, המחיקות הובילו להפסד תפעולי של 548 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 2.1 מיליארד שקל ב-2017; 
 
המחיקה הבולטת ביותר בדוחות הייתה בגין ירידת ערך נכסים בחברה הבת yes - בסך 1.64 מיליארד שקל - גבוה מההערכה שפרסמה בזק קודם לכן.
 
בזק הכירה ב-2018 גם בהוצאה של 559 מיליון שקל בגין פרישה מוקדמת של עובדים, וגם לכך הייתה השפעה על השורה התחתונה. בזק עידכנה בדוחות גם על ביטול מדיניות הדיבידנד, שקבעה חלוקה של 70% מהרווח החצי-שנתי; אולם יש לציין שממילא, במחצית השנייה של השנה רווחי בזק התאפסו והיא לא הייתה מחלקת דיבידנד בגין התקופה.