מחדלי הממשלה ייקרו את הדירות ב־29%

יום ד', 22 בינואר 2020
 
התאחדות הקבלנים בוני הארץ מדווחת כי מאז 2011 זינקו מחירי הדירות ב-48%, וליותר ממחצית מההתייקרות אחראית המדינה. לפי ממצאי הקבלנים, המדינה הסבה נזק כספי של כ?500 אלף שקל למי שרכש דירה חדשה ממוצעת
 
הקבלנים מאשימים את הממשלה בהתייקרות הדירות בעשור האחרון. מניתוח שביצעה התאחדות הקבלנים בוני הארץ עולה כי מאז 2011 זינקו המחירים ב-48%, כשהסיבה העיקרית לכך היא כישלונה של הממשלה בטיפול בחסמי הבנייה.
 
לטענת הקבלנים, הממשלה אחראית להתייקרות ב-29%, והיתר מקורו בעליות המחיר של תשומות הבנייה - כלומר המדינה גרמה לנזק כספי של כ-500 אלף שקל לרוכש דירת ארבעה חדרים חדשה ממוצעת בשווי 1.7 מיליון שקל.
 
על פי התאחדות בוני הארץ (שהיא כמובן גוף אינטרסנטי) , הממשלה לא הקצתה מספיק קרקעות לבנייה למגורים; זמן הבנייה התארך בגלל מחסור בכוח אדם; וגם הליכי הרישוי הפכו מסורבלים ואטיים. כל אלה הובילו לכך שמספר הדירות החדשות שנבנות בשנה אינו מצליח להדביק את העלייה במספר משקי הבית, עד לכדי מחסור מוערך של 165 אלף דירות כיום.
 
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמר ל"כלכליסט" כי את הפער הזה אפשר לצמצם אם מספר הדירות שנבנות מדי שנה יגדל ב-20 אלף. לדבריו, תנופת בנייה כזו חשובה למשק לא רק בגלל מחירי הדירות, אלא כי "20 אלף דירות בשנה יוצרות הכנסה של 10 מיליארד שקל ממסים וממכירת קרקע". 
 
עד וכוללן 2018 נוצר פער של 85 אלף דירות בין כמות משקי הבית שנוספו למשק בכל שנה ובין כמות הדירות שבנייתן הסתיימה בכל שנה. הפער הזה החל להיווצר ב-2005, ובסך הכל מאז קיים מחסור מצבר של 165 אלף דירות. מדי שנה מתווספים למשק כ-50 אלף משקי בית, אך בשנים הראשונות של העשור הושלמה מדי שנה בנייתן של 45-38 אלף דירות בלבד. כדי לספק מענה לגידול האוכלוסייה ולצמצם את פערי העבר המשק צריך לייצר 70 אלף דירות מדי שנה.
 
בהיבט הזה אחד הכישלונות המרכזיים של המדינה, ובמיוחד של רשות מקרקעי ישראל, הוא חוסר היכולת לתרגם מכרזים לעסקאות בפועל, כלומר למכור קרקעות לחברות בנייה. בעשור האחרון נוצר פער מצטבר של כ-176 אלף דירות בין כמות הדירות שפורסמו במכרזים ובין כמות הדירות שנבנו במסגרת המכרזים. מדי שנה נוצר פער של עשרות אלפי דירות בין כמות הדירות במכרזים שרשות מקרקעי ישראל מפרסמת ובין מספר הדירות בקרקעות שבסופו של דבר מגיעות לידי הקבלנים.
 
ב-2019 למשל פורסמו מכרזים לקרקעות שעליהן אפשר לבנות 55 אלף דירות, אך בפועל הוקצו קרקעות לבניית 38 אלף דירות בלבד. בשנים 2018-2016 פורסמו בכל שנה מכרזים לבניית כ-70 אלף דירות. בפועל הוקצו קרקעות לבניית 36 אלף ב-2016, 46 אלף ב-2017, ו-43 אלף ב-2018. הקבלנים ציינו כי מכרזים נכשלים בדרך כלל כאשר אינם אטרקטיביים מספיק לחברות הבנייה. לעתים הסיבה היא שהמכרז הוא לקרקעות בפריפריה שבה אין ביקוש לדירות; או שמחיר הקרקע שרשות מקרקעי ישראל דורשת אינו תואם את תנאי השוק.
 
בתוך שלוש שנים התארך ב-40% משך הזמן שדרוש להוצאת היתר בנייה לפרויקטים של מגורים, מרגע הפנייה הראשונית עד קבלת ההיתר. בעוד זמן הוצאת היתרי הבנייה שהתקבלו ב-2015 עמד על כשנתיים בממוצע, משך הזמן הממוצע שנדרש להוצאת היתרי הבנייה שהתקבלו ב-2018 עבור פרויקט מגורים עמד על שנתיים ועשרה חודשים.